קרב קורסק

אם להשתמש במילותיו של וינסטון צ’רצ’יל, קרב קורסק סימן את תחילת הסוף של גרמניה הנאצית. הצבא הגרמני הצליח להתאושש משתי מפלות קשות בחזית המזרחית –

קרב קורסק (הידוע גם בכינויו “מבצע מצודה” ובגרמנית “Operation Zitadelle”), שהתחולל ביולי 1943, היה אחד הקרבות המכריעים בחזית המזרחית בפרט, ובמלחמת העולם השנייה בכלל. הוא נחשב כקרב השריון הגדול ביותר בהיסטוריה, מכיוון שהשתתפו בו למעלה מ-6,000 טנקים משני הצדדים.

הקרב החל במתקפה גרמנית על מבלט קורסק – בליטה בקו החזית, שנוצרה עקב התקדמות הצבא האדום מערבה בחורף 1942/43. ההתקפה הגרמנית נועדה לכתר ולהשמיד את הכוחות הסוביטיים בשטח המבלט באמצעות מתקפה מתמקדת מצפון ומדרום על שתי ה”כתפיים” של המבלט. המתקפה הגרמנית (16-4 ביולי) נכשלה בהשגת יעדיה ולא הצליחה להבקיע דרך מערך ההגנה הסוביטי העמוק, שנתמך על ידי עתודות משוריינות רבות עוצמה. הכוחות הגרמניים נאלצו בסופו של דבר לסגת לעמדות המוצא שלהם, לאחר ששני הצדדים ספגו אבידות כבדות. במהלך המתקפות הסובייטיות שבאו בעקבות כשלון המתקפה הגרמנית, על בליטת אוריול הגרמנית מצפון למבלט קורסק (מבצע קוטוזוב), ועל הערים בלגורוד וחרקוב מדרום למבלט (מבצע רומיאנצב) הצליחו הסובייטים לכבוש מחדש שטחים נרחבים, ולגרום אבידות כבדות לכוחות הגרמניים. מתקפת הנגד הסובייטית לא נעצרה עד שהגיעה לקו נהר הדנייפר ואף מעבר לו (אוגוסט-דצמבר 1943). קרב קורסק היה המתקפה הגרמנית הגדולה האחרונה, שנערכה בחזית המזרחית. בעקבות האבידות הכבדות שספגו הכוחות הניידים הגרמניים במהלך הקרב, איבד הצבא הגרמני את היוזמה האסטרטגית בחזית המזרחית, ולא הצליח להחזיר אותה לידיו עד לסיום המלחמה.

ויקפדיה

קישור מצורף קרב קורסק