יומיים עברו עלינו במעברי הרים באלפים בתחומי שוויץ וצרפת. בהם מעבר אובראלפ פס ופורקה פס. זה האחרון היה חוויה לזכור לשנים רבות, בעיצומה של סופת שלג ובקור של 0 מעלות ובגובה של 2430 מ’ כאשר ברדיו הודיעו שהמכבר סגור,
שלום כולם,
אנחנו באלפים הצרפתים, לאחר מעבר קול ד’איסרן הנימצא מעל ואל ד’איזר המוכר לכמה מאיתנו מחופשות סקי בעבר.
יומיים עברו עלינו במעברי הרים באלפים בתחומי שוויץ וצרפת. בהם מעבר אובראלפ פס ופורקה פס. זה האחרון היה חוויה לזכור לשנים רבות, בעיצומה של סופת שלג ובקור של 0 מעלות ובגובה של 2430 מ’ כאשר ברדיו הודיעו שהמכבר סגור, את זה הבנו רק כשהיגענו למטה, לצד השני. ואנשים בקפה הראשון שנחתנו עליו זקפו גבות בפליאה. האמת שהפס היה חסום כבר למעלה למעבר אבל המקומיים אמרו שהשוייצרים נוסעים ברכב, אז גם אנחנו ועוד על אופנועים. עלינו את ה200 מטרים האחרונים באיטיות שבודקת כל פיסת כביש אם עדיין לא קפא ואז התחלנו לרדת, לא לפני שפגשנו מישהו למעלה שהגיע לאיזה סוג של ספורט שלג עם ג’יפ ואמר לי שכאופנוען בעצמו הוא לא רואה בעיה לרדת. ירדנו כאשר אנחנו חולפים על מקומות סגורים ומסוגרים, עוקבים בתפילה אחרי מד הגובה היורד של הג’י פי אס ונושמים לרווחה על כל מטר ופיתול שעוברים בשלום. סופו של סיפור שהגענו בשלום למטה עם אדרנלין בשמיים והמשכנו בדרכנו מערבה.
הבוקר חלפנו את שוויץ מערבה ונכנסנו לגבול צרפת לאיזור שמוני, חצינו לאיטליה מתחת למונט בלאן במנהרה הידועה באותו השם במהירות וביוקר וירדנו את ה”ספגטי” המפותל האין סופי של מעבר סן ברנרדו הקטן חזרה לצרפת. אחר הצהריים עלינו את ה 2770 מ’ של קול ד’איסרן ומחר מחכה לנו הגאליבייר המוכר לחובבי הטור דה פרנס ומשם לפרובנס
לילה טוב
דורון וקובי רוכבים מתיכון לאטלנטי