טקלה (איטקלה בטורקית) הייתה המומרת הראשונה של השליח הנוצרי פאולוס. לאחר שאוימה עקב אמונתה בדת החדשה ונודתה ממשפחתה ומהחברה כולה,
מערת איטקלה הקדושה / טורקיה / זיו פרידמן
המערה נמצאת לפני העיר על הכביש לכיוון טאשוג’ו, שלט צהוב מפנה אליה ימינה במעלה כביש צר, כחמישה ק”מ מתחנת האוטובוסים, הכניסה בתשלום אך לא תמיד השומר נמצא ואצלו המפתח.
טקלה (איטקלה בטורקית) הייתה המומרת הראשונה של השליח הנוצרי פאולוס. לאחר שאוימה עקב אמונתה בדת החדשה ונודתה ממשפחתה ומהחברה כולה, פרשה אל מערה מחוץ לסיליפקה של ימינו, שם המשיכה בעבודת הקודש שלה, ובמיוחד בריפוי חולים.
בשנת 480 לספירה בנו לכבודה הביזנטיים כנסייה מעל המערה.
הקורבן על גשר האבן- פעם בשנה נוהגים תושבי סיליפקה להשליך את ריאותיהם של בהמות שנשחטו מקצה גשר האבן אל נהר הגקסו- מנהג עקוב מדם שנועד לפי המסורת לכפר על אסונה של הכלה שנקברה חיים בתוך יסודות הגשר.
על פי האגדה, במהלך בניית הגשר לא הצליח המהנדס הראשי לקבע את עמוד התמיכה המרכזי בקרקעית הנהר. הוא העלה כקורבן עזים וגמלים רבים כדי לפייס את הרוחות, אך ללא הועיל.
יום אחד, בעודו מתחבט בבעיה, ראה כלה צעירה ושחורת עיניים, עדיין עם חינה על ידיה, קרבה אל הנהר כדי לשאוב מים. הפתרון עלה בו ברגע במוחו. הוא תפש את הכלה הצעירה וקבר אותה בחיים בתוך העמוד המרכזי, העמוד קובע במקומו ובניית הגשר הושלמה.
פעם בשנה נשמעת בסיליפקה זעקתה המבועתת של אישה צעירה, והתושבים רואים בה דרישה להעלות קורבנות אדם נוספים. כדי לפייס את הרוחות הצמאות לדם, שוחטים תושבי העיר עזים וגמלים.