“וייקח תרח את אברהם בנו ואת לוט בן הרן, בן בנו, ואת שרי כלתו, אשת אברהם בנו, ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען, ויבואו עד חרן וישבו שם
חאראן
“וייקח תרח את אברהם בנו ואת לוט בן הרן, בן בנו, ואת שרי כלתו, אשת אברהם בנו, ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען, ויבואו עד חרן וישבו שם”.
זה מה שכתוב בתנ”ך על התושב המפורסם ביותר של חאראן, שהתגורר כאן מספר שנים עוד ב-1900 לפנה”ס.
למרות שהארכיאולוגים והחוקרים מסכימים פה אחד, שמולדתו של אברהם, אבי האומה, היא בעיראק, מאמינים המוסלמים שאברהם ובניו, שהם גם אבות האומה הערבית, נולדו וחיו כאן על הגבול עם סוריה, שלכאן חזר יעקב נכדו של אברהם כדי לשאת את לאה, ושכאן נמצאות חאראן ואור כשדים התנ”כיות.
מישור חאראן משתרע על חלקה הצפוני של מסופוטומיה (ארץ בין הנהרות),השם היווני הקדום לשטח רחב הידיים מהרי האנטי טאורוס ועד למפרץ הפרסי אשר תחום בין הפרת במערב לחידקל במזרח.
עם הכניסה לכפר אין ספק שלא הרבה השתנה בו מאז ימי בראשית. חאראן מפורסמת בבתי הבוץ דמויי הכוורת שלה- תכנון יוצא דופן שמקורו עוד במאה השלישית לפנה”ס, אך הדוגמאות הנוכחיות לסגנון זה נבנו במהלך 200 השנים האחרונות.
הבתים קרירים יחסית בקיץ וחמימים בחורף. יש הסבורים שסגנון זה התפתח בחלקו בשל המחסור בעץ לבניית גגות.
רבים מהתושבים המקומיים שנראים עניים מרודים השאירו לאחרונה את בתי הכוורת שלהם לעדרי הבקר ועברו להתגורר בבתים של ממש.
בעבר התקיימו מרעיית עדרים ומהברחות, אך הקמתו של סכר אטאטורק שינתה את המצב- לאחר שהמדבר לשעבר הפך לאזור פורה, ושדות הכותנה צצו לפתע בכל פינה.
בית התרבות של חאראן (חאראן קולטור אבי) נבנה כדי לאפשר למבקרים להציץ לתוך אחד הבתים הללו, ולאחר מכן ללגום משקה מרענן בגן.
המבצר קיים עוד מתקופת החיתים, אך מה שתראו כאן נבנה ברובו אחרי 1059. במקור ניצבו כאן ארבע מגדלים פינתיים, אך כיום נותרו רק שניים, בעבר היו גם 150 חדרים, אך רבים מהם התמוטטו או שהם מתמלאים בהדרגה בסחף.
שריד נוסף מבין שאר העתיקות הפזורות בכפר הוא מסגד שנבנה במאה השמינית וסבורים שהוא המסגד העתיק ביותר באנטוליה.