חסנקייף
נהר החידקל מתחיל את דרכו בהרי האנטי טאורוס, אורכו 1900 ק”מ ועל פי המסורת הוא פורץ ממערה בהרים.
חסנקייף
נהר החידקל מתחיל את דרכו בהרי האנטי טאורוס, אורכו 1900 ק”מ ועל פי המסורת הוא פורץ ממערה בהרים.
בקרבת העיירה חתר הנהר בסלע הטוף והותיר גבעה שלטת על המעבר שלמרגלותיה, הודות למעבר זה התפתחה חסנקייף הבנויה על מצוק סלעי בגדה הדרומית של הנהר.
בראש הגבעה הוקמה מצודה השייכת לתקופה הרומית, כנראה כחלק מביצורים שנבנו כנגד ממלכת מדי שמרכזה היה באירן של ימינו.
בתקופה הביזנטית הייתה חסנקייף, שתרגום שמה הוא מצודת המצוק, מרכז נוצרי גדול וחשוב.
במחצית המאה ה-12 נבנה הגשר ששרידיו נראים כיום בנהר, זהו מבנה הנדסי מרשים שתואר בשעתו כגדול ומפואר ביותר בחבל ארץ זה.
במהלך ההיסטוריה חצבו תושבי המקום כ-4000 מערות למגורים ולאחסון וחלקן נמצאות בשימוש גם היום.
בנהר החידקל נבנים עתה סכרים גדולים ג’יזרה ואולוסו. המים שייאגרו מאחורי סכר ג’יזרה, הקרוב לגבול הסורי, מיועדים להשקות שטחי חקלאות שיוכשרו בקרבת הגבול העיראקי, ואילו במימי סכר אולוסו ישקו שטחים בקרבת הערים מארדין בטמאן וסיאירט.
עם סיום בניית הסכר אולוסו יוצפו כפרים ועיירות רבות לאורך הנהר וחסנקייף עתידה להיות בניהם.
עם תחילת העבודה וסימון קו מפלס המים של האגם שייווצר מאחורי הסכר יצאו תושבי העיירה להלחם מלחמה, שהיא כנראה אבודה, נגד התוכנית שלדעת המתנגדים יש לשמר את ערכי התרבות הקדומים של תורכיה.
בסיום בניית הסכר והצטברות המים לכדי אגם, כנראה בשנת 2006 יאלצו התושבים שגרים מתחת למפלס המים לעבור למקומות אחרים בעזרת מענקי הממשל התורכי.
לכלל התושבים ברור שהנס לא יבוא והקדמה חרצה כבר את גורל העיירה.
האגם שייווצר מאחורי הסכר ישתרע לאורך של 140 ק”מ.
בגדה הצפונית של הנהר עומד קבר המעוטר באריחי חרסינה צבעוניים, ובו קבור השליט האיובי זין אל עבדין, מצאצאיו של צאלאח א-דין המפורסם.
במטרה לשמר את כל העושר הזה עורכות זה 15 שנה משלחות ממדינות שונות ובמימון בינלאומי מחקרים ארכיאולוגיים, המתעדים את השרידים לאורך שני הנהרות בטרם יוצפו במים.
השילוב בין המים הזורמים בצבע ירוק כחול והבתים הצהובים והאדומים שנבנו במעלה המצוק, מקנה לעיירה ססגוניות מעניינת