ביומיים האחרונים חצינו את בולגריה ביום אחד בחלק המערבי שלה, לא מעניין במיוחד לאחר כל מה שכבר ראינו במהלך המסע. עברנו את הגבול לתורכיה
חברים, ערב טוב
אנחנו נמצאים בתורכיה, בפמוקלה, מקום שהתפרסם בזכות מעיינות המים הרעילים שיצרו במשך השנים משקעים של סיד על דפנות ההר מעל העיירה. עצרנו כאן בדרך לנמל טשוז’ו ממנו נצא לקפריסין כבר ביום שני הקרוב בלילה, ככל הנראה. בכך, בעצם מגיע המסע לסיומו המוצלח. ביומיים האחרונים חצינו את בולגריה ביום אחד בחלק המערבי שלה, לא מעניין במיוחד לאחר כל מה שכבר ראינו במהלך המסע. עברנו את הגבול לתורכיה במעבר אדירנה ומייד התיישבנו במרכז העיר לסעודת מלכים תורכית שכמוה אין בשום מקום אחר באירופה. אכן, קולינרית, תורכיה היא מס’ 1 ואולי לא רק קולינרית. אתמול ביקרנו באתרי הקרבות של מלחמת העולם הראשונה בגליפולי, ביקור מאוד מרגש באיזור שבו התמודד סר וינסטון צ’רצ’יל שר הימייה הבריטי עם כוחות מאוסטרליה וניו זילנד וצרפת כנגד המגינים התורכים על מיצרי הדרדנלים – השער לבירת העולם המזרחי, איסטנבול. יד המגינים על מולדתם, התורכים היתה על העליונה בעיקר בזכות מנהיגות יוצאת דופן שגילה קצין צעיר, סא”ל מוסטפה כאמל שלימים התפרסם כאתא תורק. (האבא של התורכים)גבורתו ומנהיגותו הופגנו במקום שנקרא עד היום מפרץ אנז”ק, שם מוכר לרבים מאיתנו בעקבות פסק זמן ורגועים שערכנו לאתרי קרבות ממלחמה”ע הראשונה בדרום. חצינו את מיצר הדרדנלים על מעבורת וכך השארנו את אירופה מאחורינו ונחתנו באסיה. עצרנו במלון על חוף הים התיכון ללינה והיום חלפנו על יד איזמיר בחום בלתי נסבל שהגיע עד 39 מעלות. ממש מרגישים כבר את המזרח התיכון שלנו קרוב מאי פעם.
אם הכל יילך למישרין, אין סיבה שלא כך יהיה, נפליג ביום רביעי מקפריסין לחיפה ונרד על חומוס בעיר התחתית לכבוד סיום המסע לפני שנדהר דרומה לחבק את יקירינו.
מתגעגעים ומצפים לפגוש את כולכם
דורון וקובי “רוכבים מהים השחור לים הלבן”