מורמנסק היא עיר בקצה הצפון-מערבי של רוסיה(קו אורך 68°58 צפון, 33°05 מזרח),
בזמן מלחמת העולם השנייה, מורמנסק הייתה הקשר של רוסיה לעולם המערבי והייתה נמל למסחר נרחב עם כוחות בעלות הברית….
מורמנסק היא עיר בקצה הצפון-מערבי של רוסיה(קו אורך 68°58 צפון, 33°05 מזרח), מצפון לחוג הקוטב ,עם נמל ימי ,לא רחוק מגבול רוסיה עם נורבגיה ופינלנד אוכלוסיית העיר היא 308 אלף בני אדם (אמדן 2004). בעיר בסיס חשוב של חיל הים הרוסי.. הנמל נשאר נקי מקרח במשך כל ימות השנה, הודות לזרם הצפון-אטלנטי החם. העיר היא הגדולה ביותר באזור הארקטי
בזמן מלחמת העולם השנייה, מורמנסק הייתה הקשר של רוסיה לעולם המערבי והייתה נמל למסחר נרחב עם כוחות בעלות הברית, בעיקר יבוא של טובין לתוך ברית המועצות ויצוא חומרי גלם שהובלו בשיירות ארקטיות אל הנמל ואליו.
היא עיר בקצה הצפון-מערבי של רוסיה (קו אורך 68°58 צפון, 33°05 מזרח. אך ההתנגדות הסובייטיים מנעו מהגרמנים לכבוש את העיר ומלהפסיק את תנועת הרכבות. ההתנגדות זכתה לשבח ב-1985 על ידי ברית המועצות, שציינה את מורמנסק כעיר של גיבורים [1], ופסל של איליושה, המציג חייל רוסי ממלחמת העולם הוצב במקום המשקיף על נמל העיר.
ויקפדיה
…..מתוך יומני מסע ” מהים השחור לים הלבן ”
4 ימים של גשם וקור מקפיא עצמות, קטעי דרך של עשרות ק”מ בתיקון, שוטרים שעושים הכנסה צדדית מ”הקו הלבן”, מסע מתיש בתוך נוקשות רוסית מכל כיוון אפשרי, למרות הקשיים עברנו את ציון הדרך של חוג הקוטב והגענו למורמנסק בצפון רוסיה על שפת ה”ים הלבן”,
חברים, שבוע טוב
אנחנו נמצאים כ 150 ק”מ מדרום לכף הצפוני. קצת לתמצת את השבוע האחרון בו האינטרנט לא היה בר השגה אז כך. ממוסקווה לאחר 3 ימי מנוחה רכבנו כ 700 ק”מ ביום אחד לסנט פטרסבורג. עיר יפה בכל קנה מידה. מדהימה בעיצוב שלה, בחיי הלילה שלה בקיץ, (לילות לבנים בגלל האור שלא שוקע). פגשנו כאן אופנועונים מקומיים ואופנוענים מליטא ויחד יצאנו קבוצה של כ 30 אופנועים לטייל ברחבי סנט פטרסבורג בלילה שהוא בעצם קצת יום. מסנט פטר’ יצאנו לדרך של 1,400 ק”מ לכיוון מורמנסק, 4 ימים של גשם וקור מקפיא עצמות, קטעי דרך של עשרות ק”מ בתיקון, שוטרים שעושים הכנסה צדדית מ”הקו הלבן”, מסע מתיש בתוך נוקשות רוסית מכל כיוון אפשרי, למרות הקשיים עברנו את ציון הדרך של חוג הקוטב והגענו למורמנסק בצפון רוסיה על שפת ה”ים הלבן”, העיר שהיתה פתח התיקווה של ברה”מ במלחמת העולם השניה, מכאן הצליחו בעלות הברית להכניס אספקה לרוסיה, דרך הים בשיירות ענקיות של אניות משא ומיכליות נפט מלוות בנושאות מטוסים ומשחתות כהגנה נגד הצוללות הגרמניות שעשו בשיירות האיטיות והכבדות שמות.
לאחר מורמנסק שמנו פעמינו מערבה לגבול עם נורווגיה ואתמול חצינו אותו אחר הצהריים. המעבר עצמו היה כמו קפיצה בזמן של 200 שנים, לא יאומן ההבדל בין מזרח למערב. מאתמול אנחנו רוכבים בארץ שמדברים איתך אנגלית, מחייכים, הכל נעים ותרבותי ומאוד מאוד יקר. היום רכבנו בקור של 2 מעלות מעל לאפס ובגשם מקפיא בצפון נורווגיה אבל זה מאחורינו כבר, החזית הסוערת שליוותה אותנו כ 5 ימים גם היא תחלוף הלילה ומחר תאיר לנו השמש את העליה צפונה, כ 200 ק”מ לכף הצפוני, שם נפגוש גם את אבי ודבורה כרמון ונפרוץ, אולי, בהורה סוערת ואז נתחיל להדרים